תכנון טיול לברצלונה

לחצו על הדגל ליעדים במדינות השונות

טיול לאיטליה

טיול לאנגליה

טיול לצרפת

טיול לספרד

טיול להולנד

טיול לצ'כיה

טיול לצפון אמריקה

טיול לאיטליה טיול לאנגליה טיול לצרפת טיול לספרד טיול להולנד טיול לצ'כיה טיול לצפון אמריקה

ברצלונה היא אחד היעדים הצבעוניים והמהנים ביותר באירופה. טיול לברצלונה מציע למבקרים בעיר את כל הטוב שבעיר אירופאית גדולה וזאת לצד אווירה ים תיכונית שמתובלת באוכל קטלוני נהדר.  ההתמצאות בברצלונה יכולה להיות קלה בהרבה עם מפה של Pocket Pilot (אנחנו ממש ממש אוהבים את המפות שלהם).

מבט על ברצלונה

אחד הסרטים הטובים שנעשו בהקשר של ברצלונה הוא ויקי קריסטינה ברצלונה בכיכובם של פנלופה קרוז, סקרלט יוהנסן וחוויאר ברדם המדהים.  אם אתם אוהבים את ברצלונה, תאהבו את הסרט.

לה רמבלה

אחת הנקודות המרכזיות בברצלונה היא שדרת לה רמבלה.  שדרת לה רמבלה למעשה מורכבת מחמש שדרות שונות הבאות ברצף אחת אחרי השנייה.  הטיול לאורכן הוא בבחינת עמוד השדרה של הביקור בעיר.  אמני הרחוב אשר מאכלסים את השדרה דרך קבע הביאו את מלאכתם לדרגת אמנות של ממש וכך הפכו את השדרה להפנינג חי ותוסס.  משני צדי הרחוב חנויות רבות, בתי קפה ומסעדות. במרכז השדרה – קיוסקים המוכרים עיתונים, משקאות וחטיפים, פרחים, בעלי חיים – תלוי באיזה חלק של השדרה אתם מטיילים.  חלק מהאטרקציות אשר נחשבות ללה רמבלה בעצם נמצאות בסמטאות אשר משני צידי השדרה, כך שכדאי ואף מומלץ לסטות ולחקור.  מצד שני, מרבית מוקדי העניין אינם רחוקים, כך שתמיד תוכלו לחזור לשדרה המרכזית.

חלק ממוקדי העניין שניתן לפגוש במהלך ההליכה לאורך שדרת לה רמבלה, מכיכר קטלוניה לכיוון הים:

  • מזרקת הקנאלטס – Font de Canaletes ברמבלה הראשונה
  • כנסיית בית לחם – Iglesia de Belén במפגש של הרמבלאס עם רחוב  Carme. זוהי כנסיה ישועית עתיקה שהפנים שלה מעוצב בסגנון גותי-קטאלני טיפוסי.
  • ארמון מוחה – Palau Moja שנמצא ממול לכנסיית בית לחם. זהו בנין חשוב מתחילת המאה ה – 18.
  • ארמון ויריינה –  Palau de la Virreina בבית מספר 99 של לה רמבלה. זהו אחד הבניינים המפוארים בשדרה, ובו שוכנת גם לשכת המודיעין לתיירים.
  • שוק בוקריה – Boqueria Market בערך באמצע השדרה, ב-רמבלה השלישית הנקראת 'הרמבלה של סנט ג'וזף'. זהו שוק מקורה ובו מבחר מהמם של תוצרת טרייה הגודשת את הדוכנים – פירות, ירקות, בשר, דגים, גבינות, לחמים ויינות, והכל במחירים סבירים ושווים לכל נפש. זהו השוק העתיק ביותר הפועל כיום בברצלונה, וחובה לעבור דרכו גם אם אינכם מתכוונים לקנות דבר (אבל תאכלו משהו…).
  • קטע הרחוב שבין לה בוקריה לבין רחוב בית החולים [Hospital street] נקרא Pla de la Boqueria ובו אפשר לראות על המדרכה את עבודת המוזאיקה המפורסמת של חואן מירו.
  • ארמון גואל – Palau Güell – ארמון פרי יצירתו של גאודי.
  • פלאסה  ריאל – Plaça Reial ככר מרהיבה ביופיה עם חזיתות אחידות של כל הבניינים מסביבה.
  • בנין האופרה- teatre Liceu
  • מוזיאון השעווה – בנין שנבנה בשנת 1867, ומהווה חלק נכבד במורשת הארכיטקטונית של ברצלונה.  הכניסה פנימה לצפייה במוצגים היא עניין של העדפה אישית, אך למי שטרם ביקר במוזיאוני השעווה המפורסמים של העולם – בהחלט מומלץ להכנס.
  • המספנות המלכותיות – Reials Drassanes, אלה נמצאות בקטע האחרון של הרמבלאס, קרוב לים, והן נחשבות למספנות הכי עתיקות בעולם שנשתמרו במצב כמעט שלם.  במתחם המספנות מצוי המוזיאון הימי, ובו אטרקציות ימיות מעניינות.
  • עמוד קולומבוס – קצה השדרה, ליד המספנות, מצויין  על ידי עמוד הזיכרון לכריסטופר קולומבוס.  כזכור, ברצלונה הייתה הנמל הראשון אותו פקד קולומבוס בשובו ממסעו הראשון לאחר גילוי העולם החדש. ברצלונה לא שוכחת את זה.  המונומנט  המרשים – עמוד גבוה שבנוי על בסיס אבן מקושט ומגולף –  נבנה בשנת 1888 לכבוד התערוכה הבינלאומית, והוא מתנשא לגובה של 60 מ'. כשעומדים סמוך אל העמוד, קשה לראות את דמותו של קולומבוס הניצבת בראשו.  צריך  להתרחק קצת כדי לראות בבירור את הפסל, שידו האחת מצביעה לעבר מקום שנוי במחלוקת.  יש האומרים כי קולומבוס מצביע אל עבר הים, לכיוון של העולם החדש שגילה, אבל גיאוגרפית זה לא מסתדר, זה לא הכיוון הנכון. לכן באה הסברה האחרת הטוענת שהוא מצביע לעבר גנואה, עיר מולדתו.  כך או כך, למי שאינו קלסטרופובי ומעוניין בתצפית מרהיבה של העיר, כדאי לקחת את המעלית [בתשלום] לראש העמוד כדי לצפות ממנה על הנוף.
  • הנמל הישן – הככר בה ניצב העמוד מוקפת בכמה מבנים מרשימים, ביניהם בנין המוזיאון הימי ובנין  לבן נוסף ששימש לאדמיניסטרציה של הנמל הישן.  אם תתקדמו לעבר המים, תמצאו את עצמכם על החלק האחרון של שדרת רמבלה שנקרא 'הרמבלה של הים' ממנה נשקפת המרינה היפה עם עשרות סירותיה וספינותיה.  זהו איזור 'הנמל הישן' של ברצלונה. המראה משובב נפש, וברחבה שלפני הנמל מתקיימים לעיתים קרובות ירידים ושווקים הומי אדם ויש במקום אווירת קרנבל חגיגית. נחמד מאד להגיע הנה לעת ערב, כשהמקום מתעורר לחיים.
  • מארמגנום – הרמבלה של הים מתחברת אל לשון יבשה החודרת לים ועליה בנוי  המארמגנום, מרכז קניות ושעשועים מפואר. הוא מכיל בתוכו, מלבד חנויות ובתי קפה ומסעדות, גם את האקווריום של ברצלונה וגם קולנוע IMAX מודרני.  אם הגיע זמנכם להסניף קצת מיזוג אוויר, המשיכו את הסיור דרך המול הסואן, ואם הוא לטעמכם – סמנו אותו ברשימת המקומות שצריכים לחזור אליהם. המקום הוקם לקראת האולימפיאדה ב – 1992, והוא פופולרי במיוחד לתיירים, כי בני העיר מעדיפים מקומות אחרים.

בסמוך לקצה שדרת לה רמבלה נמצא האקווריום המרשים של ברצלונה.  זהו אקווריום ענק ומרשים עם תערוכות ומיכלים מאד לא שגרתיים:

האקווריום של ברצלונה

כרישים חגים סביבך באקווריום של ברצלונה

הרובע הגותי

הרובע הגותי העתיק המפורסם נמצא מצד ימין של שדרת רמבלה כאשר הולכים בה והים בגבכם.  רחוב ראשי בשם Via Laietana מפריד בין הרובע הגותי לשכונת לה ריברה ולסימטאות המבוך הצרות שלה.

הרובע הגותי העתיק הוא לב לבה של ברצלונה, מן התקופה הרומית שלה ועד ימינו. זהו מבוך של סימטאות צרות ובהן דוגמאות פנטסטיות לארכיטקטורה גותית מן המאות ה – 12 עד ה – 15, ואתרים בעלי חשיבות היסטורית, תרבותית ואמנותית רבה.
כיום, ביחד עם שדרת רמבלה, זהו המרכז התיירותי של העיר:  רובע אופנתי עם מסעדות, בארים, מוזיאונים, כנסיות ואכסניות, ככרות יפות וחנויות, ביניהן לא מעט חנויות של מעצבים צעירים המוכרים כאן את יצירותיהם.

צמיחתה של ברצלונה החלה בתקופה הרומית עם העיר שנקראה אז  Barcino. הרובע הגותי נבנה על חורבותיה של העיר הרומית העתיקה, ומפעם לפעם היא מבצבצת מעל לפני השטח.  למשל, הקארדו והדקומאנו, אותם רחובות רומיים מסורתיים הנמתחים אחד מצפון לדרום והשני ממזרח למערב – קיימים גם כאן ברובע:  Calle Del Bisbe נמתח לאורך ואילו  Carrer de la Llibreteria ו –  Carrer del Call נמתחים בקו אחד לרוחב.  גם שרידים מן החומה הרומית העתיקה אפשר עוד לראות ברובע, בעיקר בכיכר רמון ברנגר הגדול, בקו ישר ממזרח לקתדראלה.  קל מאד לתעות בסמטאות הצרות של הרובע וכאילו ללכת בו לאיבוד, אך אין ממה לחשוש, כי איכשהו כל הדרכים מובילות בסופו של דבר אל הקתדראלה הגדולה הניצבת במרכז.

הקתדראלה הגדולה והמרשימה של ברצלונה נמצאת בלב לבו של הרובע הגותי העתיק, והיא משמשת מקום מושבו של הארכיבישוף הקתולי של ברצלונה ושל חבל קטאלוניה כולו.  הקתדראלה עצומת המימדים והמרשימה נבנתה בסגנון גותי טיפוסי על חורבותיהן של מספר כנסיות קודמות שעמדו במקום ונהרסו בידי הכובשים המוסלמים.  בניית הקתדראלה על חורבות קודמותיה החלה ב – 1298, ונמשכה למעלה מ – 150 שנה. החזית המפוארת והמגדלים נוספו רק בסוף המאה ה – 19.  אורכה של הקתדראלה הוא 93 מ' ורוחבה 40 מ'. מגדל השעון שלה מתנשא לגובה 50 מ'ואילו המגדל המרכזי מגיע  ל – 70 מ'. פנים הכנסייה מפואר ומרשים מאד, והעושר בל יתואר. עמודים גבוהים מאד תומכים בתקרה הגבוה גם היא, והאור חודר פנימה אל תוך הקתדראלה מבעד לחלונות ויטראז' צבעוניים.

ככר סנט חאומה – Placa Sant Jaume – זו הייתה הכיכר המרכזית של העיר העתיקה מאז ימי הרומאים, והיא מהווה את נקודת המפגש של הקארדו והדקומאנו. מצד אחד של הכיכר נמצא ארמון הממשלה הקטאלונית – החנראליטאט. תוכלו לזהותו על פי 2 הדגלים המתנוססים עליו. מולו  עומד בנין העירייה, זה שעליו מתנוססים 3 דגלים. גם בנין הממשלה וגם בנין העירייה הם מבנים גותיים, על אף שחזיתותיהם חדישות יותר.  ניתן לבקר בשני הבניינים, בימי ראשון מסויימים בלבד.

הככר המלכותית – Placa Reial – זוהי כיכר רחבת ידיים, בעלת מראה מרהיב של חזיתות אחידות לכל הבניינים הסובבים אותה.  כיום היא נודעת בעיקר בשל חיי הלילה הערים המתנהלים בה, עם בארים ומועדוני ריקודים.  במרכז הכיכר מזרקה, מסביבה פזורים בתי הקפה והבארים הרבים המציבים שולחנות מתחת לכיפת השמים.  דקלים גבוהים  הנטועים ברחבה משווים למקום נופך אקזוטי. פנסי הרחוב בכיכר ודאי ימשכו את תשומת לבכם ביופיים – ואין פלא: הם פרי עבודתו המוזמנת, הראשונה בעיר, של אנטוניו גאודי.

ככר סנט פיליפ נרי – Placa Sant Felip Neri – ככר זו נמצאת בסימטה קטנה מאחורי הקתדרלה, לכיוון שדרת רמבלה. על המקום שורה אווירה מאד מיוחדת. יש כאן כנסיה קטנה  בסגנון הבארוק, ארמון מהמאה ה – 16 ומזרקה במרכז. עובדה מעניינת לגבי ארמון זה:  הארמון ניצב בעבר ברחוב הראשי התוחם את הרובע ממזרח, Via Laietana , והוא הועבר הנה בשלמותו במאה ה – 20.

ככר דל פי – Placa del Pi – ככר זו הסמוכה לשדרת לה רמבלה הינה אחת מפינות החמד של הרובע. היא נקראת כך על שם עץ אורן עתיק, בן למעלה ממאה שנה, הגדל בה [Pi = עץ אורן].  למרות מיקומה המרכזי, הכיכר חבויה ממש.  ממש ליד נמצאת ככר חבויה נוספת הנקראת ככר סנט ג'וזף אוריאול, ובשתיהן פזורים בארים ובתי קפה, ואמני רחוב, מוזיקאים ונגנים שונים מנעימים את השהות לעוברים ושבים. ציירים ואמנים שונים מציבים כאן לפעמים כנים או דוכנים מאולתרים ומוכרים את עבודות האמנות שלהם.

שוקולד בברצלונה

בברצלונה העשירה גם כך בבתי קפה ובמקומות בילוי הפתוחים משעות הבוקר המוקדמות ועד שעות הערב המאוחרות כמה וכמה אתרים לחובבי שוקולד.  נספר על כמה מהם:

רחוב פטרישול – Carrer Petritxol  – הרחוב הצר הזה שמתחיל בכיכר דל פי (זו שהוזכרה בהקשר של הרובע הגותי) הוא בעל אופי ואווירה מאד מיוחדים. הוא מפורסם, בין היתר, בשל השוקולד שלו. כאן אפשר היה לשתות שוקו חם כבר במאה ה – 18.  לאורך הרחוב מצויים Granjas רבים –  זוהי הגירסה הקטאלונית לבתי-תה, בהם אפשר לשתות לא רק תה, אלא גם ובעיקר את השוקו המיוחד.  מומלץ מאוד להיכנס ברחוב זה לחנויות השוקולד השונות. אחת הנחמדות משתייכת לרשת מקומית הנקראת Xocao. הרשת מפורסמת, בין השאר, בגלל הבירה הייחודית- בירת שוקולד…  הרחוב ידוע גם בשל הגלריות לאמנות המצויות בו, ובנוסף להן מתאפיין הרחוב בעבודות הקרמיקה והמוזאיקה שלו המציגות סצנות ציוריות מתוך ספר מודרניסטי של סנטיאגו רוסיניול.

סמפקה – בית קפה מפורסם בברצלונה בשל משקה השוקולד הנהדר שלו.  בית הקפה מעוצב בצבעים חומים וחמים ומציע מעבר למשקה שוקולדי וחם גם מאפים טובים.  ישנם כמה סוגים של שוקולד חם. הסוג השוויצרי (Suizo) הוא המומלץ ביותר. מומלץ לקחת עם המשקה הסמיך עוגיות ספוג מיוחדות המגיעות על פס נייר.

שוקולטה שוויצרית בסמפקה ברצלונה

Suiz

מונז'ואיק

גבעת המונז'ואיק היא אחת משתי הגבעות המפורסמות של ברצלונה, ולמעשה מהווה מעין 'יציע' או מפלס עליון של העיר אשר בו מרוכזים אתרי תיירות רבים, וממנו ניתן להשקיף על פנורמה מופלאה.  מקור השם 'מונז'ואיק' הוא 'הגבעה של היהודים', וזאת בגלל בית קברות יהודי שהוקם בשוליה בתקופת ימי הביניים.  הגבעה נמצאת בין העיר לים, ולמרות שגובהה רק 200 מ' מעל פני הים רואים אותה ממקומות רבים בעיר.

על המדרונות הדרומיים של הגבעה, כלפי הים, שוכן בית הקברות החדש של העיר (לא היהודי) ואילו המדרון הצפוני המשתפל כלפי העיר מכוסה  כולו בגנים.  לצד מזרח, משתרעים הגנים הבוטניים עם צמחיה טרופית נהדרת, ועל ראש הגבעה בנוי פארק שעשועים גדוש מתקנים החביב מאד על בני העיר.  עוד ניתן למצוא על הגבעה גן שושנים יפה, כמה מחשובי המוזיאונים של העיר, מצפורים לתצפית על הנוף, פסלים מרהיבים, מוסד חואן מירו, את הכפר הספרדי ואת האצטדיון האולימפי, וכמובן את המבצר העתיק שבתחומו פועל כיום  מוזיאון הצבא.  נסו שלא להחמיץ למרגלות הגבעה את המזרקה המכונה 'מזרקת הקסם' – חגיגה של מים, פעלולי תאורה ומוזיקה שמופעלים סימולטנית ויוצרים מראה קסום ומהפנט.

אחד משיאי הביקור על הגבעה הוא הכפר הספרדי –  Poble Espanyol שהוקם לקראת התערוכה העולמית של 1929, ואחרי שזו הסתיימה, נשארו הביתנים במקום בתור תצוגת קבע של סגנונות בניה שונים של ספרד. השטח ענק, ואפשר לטייל בו כאילו בתוך 'מיני ספרד'.  האיזור די ממוסחר, אבל לא כדאי להחמיץ אותו.

להלן סקירה של האתרים הנוספים שניתן למצוא על הגבעה:

  • הפארק האולימפי של ברצלונה – המקום בו התרחשה האולימפיאדה של 1992.
  • ארמון אלבניז – ארמון המשמש לקבלות פנים חגיגיות של העיר.
  • ביתן הספורט של התערוכה העולמית, משמש כיום כמטה המשטרה המקומית של ברצלונה.
  • מיראמאר היא  מעין טיילת עטורת צמחיה ובה נקודת תצפית מרהיבה על הנמל והים.  מתחת למיראמאר – גן קקטוסים.
  • התיאטרון היווני – נקרא כך מאחר והוא מהווה העתק מדוייק של תיאטרון יווני עתיק.  בקיץ נערכים בו מופעים תחת כיפת השמיים.
  • המבצר – יושב בראש הגבעה כמו כתר, וצופה אל נוף מרהיב. במבצר אפשר לראות את כל אמצעי ההגנה שהיו אופייניים למקומות מסוג זה – חומות אבן אדירות מימדים, תעלת מגן שהקיפה אותו, גשר עם שלשלאות ברזל כבדות וחצר פנימית מלאה בתותחים וחרכי ירי.

המבצר של ברצלונה

  • מתחת למבצר נמצאים גנים מקסימים בשם Jacint Verdaguer Gardens. הצמחייה היפה נטועה בינות למפלי מים קטנים הזורמים חרישית במספר מפלסים.

המוזיאונים המצויים על המונז'ואיק:

  • הארמון הלאומי –  בו שוכן המוזיאון לאמנות של קטאלוניה. – 1000 שנות אמנות במוזיאון אחד.
  • המוזיאון הארכיאולוגי.
  • המוזיאון לאתנולוגיה – מציג  תרבויות שונות, גם מארצות רחוקות אליהן הגיעו ספני קטאלוניה במסעותיהם בימים.
  • המוזיאון לאמנות, תעשייה ומסורת עממית כשמו כן הוא, יש בו למשל תצוגה של בית מרקחת מן המאה ה- 18, ובית חווה פירינאי טיפוסי מתחילת המאה ה – 20.
  • המוזיאון הצבאי – שוכן בתוך המבצר העתיק שבראש הגבעה. מכיל אוסף ענק של כלי נשק ותחמושת, לצד פורטרטים של הרוזנים והמלכים של קטאלוניה לאורך הדורות.
  • מוסד חואן מירו – הוקם על ידי ידידו של חואן מירו וכעת משמש מוזיאון ומוסד לימודי.

סגרדה פמיליה

כנסיית סגרדה פמיליה (המשפחה הקדושה) היא יצירת המופת הבלתי גמורה של אנטוניו גאודי, היא אחת האטרקציות היותר פופולאריות בברצלונה. היא מדהימה למראה, ומי שניצב מולה מרגיש כיצד הוא מתגמד לנוכח העוצמה, הדמיון, הכישרון והתעוזה של מי שהגה אותה.

גאודי מת לפני שהצליח להשלים את המלאכה, ועבודות הבניה של הכנסייה תמשכנה, על פי כל ההערכות, לפחות עד שנת 2041. הבנייה ממומנת אך ורק על ידי תרומות.  מותו של גאודי היה בנאלי באופן שלא תאם את יצירתו – גאודי יצא באחד הימים של שנת 1926 מהכנסיה, חצה את הכביש ונדרס על ידי חשמלית שפגעה בו. הוא לא מת במקום אלא נלקח לטיפול בבית חולים ונפח את נשמתו שם.  הוא קבור בסגרדה פמיליה.

מאחר וגאודי נהג לשנות כל הזמן את התוכניות תוך כדי התקדמות הבניה, ומאחר ונתן לדמיונו להשתולל עם אילתורים המנותקים לחלוטין מהתוכנית המקורית, לא נשארה אחרי מותו תוכנית עבודה ברורה ומסודרת. היו אמנם מספר מודלים  ושרטוטים שהוא השאיר וממשיכי דרכו היו יכולים לפעול על פיהם, אך אלה ניזוקו קשה במלחמת האזרחים בשנת 1936.

כיום יש כבר שתי חזיתות גמורות ו – 8 מגדלים שלמים. בניית הגג מעל מרכז הכנסייה, ה- Nave – הסתיימה רק בשנת 2000.  החזית הראשונה, הפונה מזרחה, נקראת חזית המולד – Nativity Facade והבניה שלה הסתיימה עוד בחייו של גאודי. היא מעוטרת בסגנון הבארוק במוטיבים של חיות וצמחים. ממולה, החזית המערבית, נקראת 'חזית הפסיון' (ייסוריו של ישו).  מיד עם הצגתם לראווה, עוררו הפסלים מחאה ציבורית חריפה, כיוון שהיו שונים מאד מסגנונו של גאודי. הפסלים עשויים בקווים מאד נקיים, מינימליסטים, כל כך שונים מהעיטורים העשירים בהם קישט גאודי את כל עבודותיו. אבל ברצלונה היא עיר פלורליסטית, נותנת מקום לכל ולכולם, ועבודתו של סוביראק נשארה על כנה.   צריך להבין שהסגנון המודרניסטי שגאודי נמנה עליו בתחילת דרכו, שואב את השראתו מן הטבע. ממראה הים והגלים, ההרים והעצים, הרוחות והחול ובעלי החיים. אלמנטים רבים מן הטבע משולבים בעבודתו של גאודי, ובעיקר אלמנט הגובה שהיה כאילו חיקוי לעצים גבוהים עטורי צמרות גדולות.

על אף העובדה שהכנסייה המהממת אינה גמורה, היא בבחינת אתר חובה לביקור בברצלונה. אפשר להיכנס אליה פנימה ולבקר בקריפטה, האולם התת קרקעי, בו נמצא קברו של גאודי.  אפשר גם לבקר באחד המגדלים; מעלית ולאחריה הליכה ארוכה יביאו אתכם לראש המגדל ממנו נשקף נוף מדהים של ברצלונה. לאנשים עם פחד גבהים או למי שסובל מקלאוסטרופוביה, לא מומלץ לטפס למרומי המגדל. אבל למי שכן יעשה זאת, מזומנת חוויה לא שגרתית ומהנה.

גאודי בברצלונה

מלבד הסגרדה פמיליה ברצלונה נחשבת מוזיאון חי ונושם של יצירותיו המשונות של גאודי.

קאסה מילה – זהו המבנה החילוני האחרון שיצא תחת ידיו של גאודי טרם פנה לבניית הסגרדה פמיליה.  בית מילה בעל הצורה המיוחדת אפוף באווירת קסם מהפנטת, כמו בית מסיפורי פנטסיה.  בתחילת דרכו בעליו והציבור לא התלהבו, אך כיום ברור כבר לכולם כי זוהי פנינה ארכיטקטונית שמבטאת הכי טוב שאפשר את התפיסה המודרניסטית של גאודי, ומביאה לידי מיצוי את רעיונות העיצוב האנטי-קלאסיים שלו – שילוב בין משהו מלאכותי לבין אלמנטים מהטבע.  על גג הבית ניצב אוסף ארובות משעשעות, ביזאריות למדי, ורק על הגג עצמו אפשר לבלות שעה ארוכה ומהנה בניסיון להבין את הארובות ולצלם את 'המכשפות המרקדות'.  בשנת 1984 הכריזה אונסקו על בית מילה כעל אתר מורשת עולמית.

פארק גואל – פארק גואל הינו  אחד המקומות היותר מסקרנים ומעוררי הענין בברצלונה, ובעולם בכלל.  הבניינים, הביתנים, החומה והשבילים, כיכר העמודים וגרם המדרגות הראשי שתוככנו על ידי גאודי, נראים כאילו שייכים לספר אגדות.  מספר אטרקציות נוספות, צבעוניות ומהממות במקוריותן, מקנות למקום נופך של קסם.  מן הרגע הראשון שנחשף הפארק לקהל, הוא עמד במרכזה של ביקורת ציבורית שלא ידעה איך 'לאכול' אותו. הוא תואר בשמות לא מחמיאים כדוגמת 'שערורייה מודרניסטית', 'אי סוריאליסטי' ואפילו 'פארק אקספרסיוניסטי של חלום בלהות', אבל מאידך הייתה גם ביקורת חיובית והתלהבות מהנועזות והיצירתיות. בכל מקרה, נראה כי כיום הסכינו הברצלונאים עם דמיונו המשוחרר של גאודי, ורובם הפכו אותו למקור הערצה וגאווה.

גאודי לא טרח ליישר את הקרקע בפארק או להכשיר משטחים ישרים, והתוואי המקורי של השטח נשאר כמות שהיה. דבר זה עושה את הפארק למעניין עוד יותר, עם עליות וירידות  ושבילים מתעקלים.  בפארק מספר בניינים וביתנים.  הביתנים, שתוכננו על ידי גאודי, נראים כאילו יצאו הישר מאגדת 'הנזל וגרטל', עם גגות מעוקלים מכוסים ברעפים צבעוניים ובצריחים קישוטיים. גרם המדרגות המפואר המוביל מן הכניסה הראשית, תוכנן גם הוא על ידי גאודי: לטאה ענקית דמויית דרקון, עשויה אבני פסיפס צבעוניות מקשטת את המעקה המרכזי, ופיה הפעור משמש כמקום מוצא למים זורמים הנשפכים ממנו. לטאה מהממת זו הפכה להיות הסמל של הפארק המיוחד.

רובע אישמפלה

הרחוב בו כדאי ללכת מכיכר קטלוניה נקרא Passeig de Gràcia.  בעבר הרחוק היה הרחוב כביש הגישה הראשי אל העיר, ואילו כיום זהו אחד הרחובות האלגנטיים ביותר בברצלונה. הוא משופע ביצירות ארכיטקטוניות מרהיבות, ולאיכות ולכמות של בניינים בסגנון מודרניסטי ברחוב הזה אין אח ורע בשאר רחובות ברצלונה, ואולי גם בעולם כולו.

Passeig de Gràcia מהווה את הציר המרכזי של רובע האישמפלה, שהוא מעין 'הרחבה' מתוכננת, בנויה בקווים גיאומטריים, של ברצלונה העתיקה.  Passeig de Gràcia הפך להיות הטיילת האהובה של הבורגנים של ראשית המאה העשרים.  לאט לאט, כדי לענות על הצורך של המטיילים, הוקמו לאורך הרחוב בתי קפה כדי שיוכלו לנוח ולשבת להנאתם, והמקום צבר תאוצה ופופולאריות רבה. במחצית המאה ה – 19 זה היה המקום האופנתי ביותר בעיר. תיאטראות, אולמות לנשפים, אולמות לקונצרטים ובתי קפה עם מוזיקה חיה  נבנו לכל אורכו.  מיד לאחר מכן החלו לצוץ בנייני מגורים, יותר בסגנון של ארמונות מאשר של בתים רגילים, והשמנא וסלתא של העיר עברה להתגורר שם.  בלכתכם ברחוב, שימו לב למשל  לבתים מספר 2-4, 6-8, 27, 35 , 37, 39 [בו שוכן מוזיאון הבושם, הכניסה חינם], 41 וזה רק חלק מן הבתים הראויים לציון.  לכל אחד מן הבתים יש מלבד מספר גם שם, בדרך כלל על שם בעליו הראשון.

קאסה באטייו – כדאי להזכיר באופן מיוחד את בית מספר 43 שנקרא קאסה באטייו [Casa Batllo]. זוהי אחת היצירות המדהימות של גאודי, ועל אף שאין היא נחשבת לגולת הכותרת של עבודתו – היא פשוט מהממת.  תיירים רבים מגדירים את הבניין כאחד משיאי הביקור בעיר.  היתרון של הבית המדהים שהוא פתוח לקהל הרחב (תמורת תשלום…).  פנים הבית גם הוא מהמם, גרם המדרגות הפנימי ממש מרהיב, ובכלל זו חוויה שלא כדאי להחמיץ.  רשמית, אסור לצלם בפנים, אבל רבים מצלמים בכל זאת.  אל תוותרו על עליה לגג הבית.

פארק הסיוטדלה

פארק הסיוטדלה – Parc de la Ciutadella נבנה לקראת סוף המאה ה – 19 ממזרח לרובע הגותי ושכונת לה ריברה, כלפי הים.  מבנים רבים בפארק תוכננו במיוחד לקראת התערוכה העולמית של 1888 ותרמו לפיתוח המקום.  אפילו קשת הנצחון שבכניסה לפארק אינה אלה מוקד משיכה עבור הבאים לתערוכה.  חלק מן המבנים קיימים עד ימינו, כמו למשל – 'הבית של שלושת הדרקונים'. זהו מבנה שתוכנן כטירה מימי הביניים, ובתקופת התערוכה הוא שימש כמסעדה לקהל הרחב. כיום הוא מאכלס את המוזיאון לזואולוגיה.

בשטח הפארק ניתן למצוא עוד את משכן הפרלמנט של הממשלה הקטאלונית, שחולקת את המבנה עם המוזיאון לאמנות מודרנית.  בפארק גן חיות, אגם, מזרקה מרשימה ומספר מוזיאונים. בתוך גן החיות יש פארק זואולוגי בו חיים למעלה מ – 7000 בעלי חיים שונים, הידוע ביניהם היתה גורילה לבקנית שלמרבה הצער מתה בשנת 2004.  לחובבי החיות, הביקור בגן החיות מומלץ מאד. הוא איננו גדול מדי, אך החיות מוחזקות בו בתנאים דומים לאלה שיש להן בטבע, ולכן נעים לצפות בהן ולשוטט ברחבי הגן.

באגם שנמצא בפארק אפשר להשכיר סירות משוטים ולחתור להנאתכם בתוך תפאורה ירוקה ויפה. פה ושם  פזורים בפארק  פסלים שונים, שהמפורסמים בהם הם ממותה ענקית מאבן וחתול ממתכת. פסל קצת יותר קונבנציונאלי הוא של הגנרל פרים, האיש שתודות לו התאפשרה בכלל הריסת המבצר השנוא שעל הריסותיה נבנה הפארק.

בחלקו הצפוני של הפארק גדלה צמחיה שהובאה לשם מכל קצווי תבל  והתאקלמה במקום – דקלים מאזורים אקזוטיים, ארזים  מההימלאיה ואקאציה יפנית, כל אחד מהעצים נושא שלט קטן עם שמו וסוגו.  בין העצים בנויה בריכה עגולה שעופות מים שונים משתכשכים בה. מולה  תוכלו לראות את המזרקה הגדולה שנבנתה  בסוף המאה ה – 19 בסגנונות  בארוק וניאו-קלאסי.  המזרקה נקראת  Cascada בשל מפלי המים הזורמים ממנה, והיא נבנתה בהשראה של מזרקת טרווי (Fontana di Trevi) ברומא.  עירית ברצלונה הזמינה את בניית המזרקה לקראת התערוכה של 1888, ומי שקיבל עליו את תכנונה ובנייתה היה הארכיטקט ג'וזף פונטסרה.  בבנית המזרקה סייע למסטר אחד מתלמידיו, סטודנט צעיר ומבריק בשם אנטוניו גאודי.

אחרי שקראתם על טיול לברצלונה, מומלץ להנות מצלילי להקת קווין, השרים על ברצלונה.