הרוח של פאריס

רוח קדמה את פניי הבוקר, כשיצאתי מהדירה. הרוח נשבה בתוך מעברי תחנת המטרו. הרוח הניעה בחוזקה את ענפי העצים הרבים הפזורים בין המצבות של בית הקברות פר לשז.

פר לשז הוא המפורסם בבתי הקברות בפאריס, ואולי בית הקברות המפורסם בעולם. הוא בעצם הוקם בכדי להתמודד עם בעיית הקבורה, שנוצרה בשל העומס בבתי הקברות של מונמארטר ומונפארנס. תושבי פאריס סרבו להיקבר בבית הקברות החדש, ובכדי לשכנע אותם אחרת, הועברו עצמותיהם של מולייר ולה-פונטיין, מחשובי הספרות הצרפתית, אל בית הקברות. מסע הפרסום הצליח, ורבים מהתושבים הסכימו להיקבר בבית הקברות החדש. גם גיבור ספרו של ויקטור הוגו, ז'אן ולז'אן, זכה לקבורה צנועה בפר לשז.

אל בית הקברות נכנסתי דרך אחת הכניסות הקטנות והצדדיות. שלט קטן בכניסה לא ציין את שמו של בית הקברות, אלא רק את העובדה שזהו בית קברות של פאריס. במהלך ההליכה בין הקברים התברר לי, שעד היום נקברים אנשים במקום, וניתן להבחין בקברים שעליהם פרחים טריים, ולעומתם קברים שהכתובת שעל מצבתן הטשטשה, עד שכמעט אי אפשר לזהותה.
תחושת המיסתורין בזמן השיטוט בשבילים המתפתלים של בית הקברות, רק התעצמה עם התחזקות הרוח, שגרמה לעלי העצים לרשרש ולנשור.
בית הקברות פר לשז בפריז

הקבר הראשון שמצאתי היה של המלחין פרדריק שופן, שהשנה זו שנת ה- 200 להולדתו, וקונצרטים רבים נערכים ברחבי העולם לזכרו. שופן נאלץ לגלות לפאריס בשל מלחמה ארוכת שנים שהתנהלה בין פולין, מולדתו, לבין רוסיה. בקברו בפר לשז טמונה גופתו, והלב – במולדת. ליבו של שופן נטמן בכנסייה בוורשה. הכנסיה נהרסה במלחמת העולם השנייה.

בית קברות פריזשיטוט נוסף, והתבוננות על מגן דוד שעל אחד הקברים, הובילה אותי להיכרות עם אהרון – בחור אמריקאי יהודי, שעומד להתחיל לימודי רפואה בניו-יורק באוגוסט הקרוב, ובינתיים מטייל באירופה. שמחתי על בן הלוויה החדש, כי בית הקברות גרם לי לתחושה עגמומית במקצת. רגע מעט מצמרר היה, כשאהרון התעקש לרדת במדרגות הקרמטוריום (מקום לשריפת גופות), ואני נאלצתי להזכיר לו שבתור יהודיה, קצת לא נוח לי עם זה….

קבר פשוט ואפור, בעל כתובת מטושטשת, ומעט פרחים בקצהו, לא העיד על סיפור האהבה שטמון בתוכו.

קבר אוהבים בפריז

אהבה גם אחרי המוות

הצייר היהודי-איטלקי, אמדיאו מודליאני, הכיר את הציירת הצעירה ז'אן אבוטרן, כשזו הייתה אהובתו של פיקאסו. השניים הפכו לזוג, עד למותו של של מודליאני משחפת. ז'אן לא יכלה לעמוד בצער, וקפצה מחלון אל מותה, כשהיא בחודש התשיעי להיריונה. הוריה, שלא תמכו בבחירת בן הזוג של בתם, סירבו לקבור אותה לצד אהובה, ורק כעשור אחר כך, הם נמלכו בדעתם, ואפשרו לזוג האוהבים להתאחד לעולמים.

סיפור טראגי נוסף הוא סיפורה של איזדורה דאנקן, מחלוצי הבלט המודרני. דאקנן, רקדנית אמריקאית, שרקדה ברחבי אירופה, הקימה את אחד מבתי הספר שלה למחול מודרני בפאריס, וחיה בעיר מספר שנים. שני ילדיה נהרגו, כשהמכונית שבה נסעו נפלה לסיין. היא נהרגה 14 שנים אחר כך בנסיבות טראגיות לא פחות. הצעיף שהיה כרוך לצווארה, התנופף מחוץ למכונית בה נסעה, ונכרך סביב גלגל המכונית.
אירונית היא הכתובת על קברה, שמשייכת אותה ל'בית הספר לבלט ששייך לאופרה של פאריס', בית ספר שהינו מעוז הבלט הקלאסי…

בקצה הצפון-מזרחי של בית הקברות, ישנן מצבות רבות לזכר הנספים בשואה במחנות ההשמדה השונים. באחת הפניות לפני שורת המצבות האלו, בין מאות קברים אחרים נמצא קברה של זמרת השאנסונים המפורסמת ביותר, אדית פיאף. פיאף קבורה בקבר משותף עם בתה, שנפטרה בגיל שנתיים מדלקת קרום המוח. עברתי ליד הקבר, ונזכרתי בשיר המוכר שלה – 'אינני מתחרטת על דבר'
Non, je ne regrette rien
השיר שהיווה את שירת הברבור שלה, ואת הלך רוחה לפני מותה.
(וזה גם השיר שלכם להיום)
קברו של ג'ים מוריסון, הוא בעצם הסיבה להתחלת ההתעניינות שלי בבית הקברות המרתק הזה. עברתי ליד הקבר, שהינו מגודר, הסתכלתי על תמונתו של ג'ים מוריסון, ובקשתי בקשה קטנה…..

הקבר של ג'ים מוריסון
קברו של הסופר אוסקר ויילד, מושך אליו רבים מקהילת ההומואים והלסביות. אוסקר ויילד, שנרדף בחייו בשל נטיותיו המיניות, זוכה לאהבה במותו. על מצבתו עשרות סימני ליפסטיק אדום, וכתובות הערצה על אומץ ליבו.

קבר אוסקר ווילד

אנשים מרתקים רבים, שהיו חלק מחיי הרוח של פאריס קבורים בבית הקברות – הסופרים בלזאק, מרסל פרוסט וגרטרוד סטיין, הציירים פיסארו ו-אז'ן דלקרואה, המלחין וכותב האופרות, רוסיני, ועוד רבים וטובים אחרים. האנשים האלה שהיו אגדות בחייהם, מהווים את מרכיביו של הקסם האלמותי של פאריס.
והרוח שנשבה לאורך הביקור, רק הלכה והתחזקה. אולי זו הרוח של פאריס…. אותה הרוח שהביאה אלפי פאריסאים אל תוך הקתדרלה של המשרפה של בית הקברות. אותה הרוח שנשאה ברחבי בית הקברות קול מחיאות כפיים סוערות ואינסופיות. מחיאות כפיים שחלקו כבוד אחרון לרקדן שנפטר בטרם עת.

הגב לכתבה